שני המקרים הרלוונטיים לדיני גירושין בהם נוהגים להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ הם: עיכוב יציאה מן הארץ מטעמי הבטחת מזונות וכן עיכוב יציאה מן הארץ מחשש לבריחה מתביעת גירושין. בשני המקרים הללו מוציאים צו כנגד אדם שחוששים שימלט מן הארץ ובכך יותיר את בת זוגו או גרושתו עם נטל כלכלי או משפחתי, שיקשה על שגרת חייה.
ראוי לציין שהוצאת צו כזה נחשבת לסנקציה משפטית חמורה מאוד וכדי להפעילה נדרש תובע הצו להוכיח שורה ארוכה של אמיתות בצורה נחרצת. במקרים בהם מבקשים להוציא כנגד מישהו צו כזה ובית הדין קובע כי מדובר בבקשה קנטרנית שלא נעשתה בתום לב, עלול מבקש הצו להיענש ולהידרש לשלם פיצויים לאדם שנגדו ביקש להוציא את הצו וכן לכסות את עלויות המשפט שלו.
עיכוב יציאה מן הארץ מטעמי הבטחת מזונות
במקרים בהם חייב אדם לשלם תשלומי מזונות על פי קביעת הסכם הגירושים, אך מסרב לעשות כן, ניתן לפנות למוסד ההוצאה לפועל על מנת לקבל מהם סיוע בגביית החוב. במידה ומוסד ההוצאה לפועל (או סמכויות מטעמו דוגמת שופט או רשם בבית המשפט לשלום) מגלה שקיימת סבירות שאדם החייב תשלום מזונות עשוי לברוח מן הארץ בלי להסדיר את חובו על פי חוק, הוא יכול להפעיל כנגד החייב צו עיכוב יציאה מן הארץ מיוחד. צו עיכוב יציאה מן הארץ מטעמי הבטחת מזונות, שונה ואף חמור יותר מצו עיכוב יציאה מן הארץ מטעמים רגילים, שכן תוקפו לא-מוגבל ואין צורך לדאוג לחדשו כל שנה.
עיכוב יציאה מן הארץ מחשש לבריחה מתביעת גירושין
במקרים בהם קיים חשש שאדם שהוצאה כנגדו תביעת גירושין יברח מן הארץ, ניתן לדרוש להפעיל עליו, במהלך הדיונים בנושא הגירושין, צו עיכוב יציאה מן הארץ. במקרים כאלו, צו זה בא למנוע את "שבירת הכלים" מצד הבעל (או האישה) ואת הפיכתה של האישה למסורבת גט. במקרים כאלו עשוי בית המשפט להוציא גם צו דומה לילדים המשותפים של הזוג, כדי למנוע חטיפה או הברחה שלהם לחו"ל על ידי האדם שכנגדו הוצא הצו.
תהליך הגשת הבקשה
כמו הליכים משפטיים רבים אחרים, גם תהליך הגשת בקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ דורש מילוי מדוקדק של טפסים בנושא וצירוף עובדות ומסמכים רלוונטיים, העשויים לתמוך ולסייע בהוצאת הבקשה. הבקשה צריכה להיעשות בכתב ולכלול תצהיר שמאמת את העובדות עליהן היא מסתמכת. יש לצרף לבקשה תמצית מהמשרד למרשם האוכלוסין, עם הפרטים של מי שמוצא כנגדו הצו וכן לציין את שמו באותיות לטיניות.
משום שמדובר בצו חריג העשוי לפגוע בחירותו של הנתבע ובחופש התנועה שלו (על בסיס חוק כבוד האדם וחירותו), נדרש התובע לשקול בכובד ראש את הבקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ. הבקשה חייבת להתבסס על "חשש כן ורציני" ובקשה להוצאת צו בלי להפעיל שיקול דעת מתאים, מטעמים לא כשרים או כאלו שנעשו בזדון (כדי להתנקם באדם, או כדי לפגוע בו ממניעים לא כשרים), תיבחן בחומרה על ידי בתי המשפט בישראל והיא עשויה להביא לענישתו של התובע.
ראוי לציין שהוצאת צו כזה נחשבת לסנקציה משפטית חמורה מאוד וכדי להפעילה נדרש תובע הצו להוכיח שורה ארוכה של אמיתות בצורה נחרצת. במקרים בהם מבקשים להוציא כנגד מישהו צו כזה ובית הדין קובע כי מדובר בבקשה קנטרנית שלא נעשתה בתום לב, עלול מבקש הצו להיענש ולהידרש לשלם פיצויים לאדם שנגדו ביקש להוציא את הצו וכן לכסות את עלויות המשפט שלו.
עיכוב יציאה מן הארץ מטעמי הבטחת מזונות
במקרים בהם חייב אדם לשלם תשלומי מזונות על פי קביעת הסכם הגירושים, אך מסרב לעשות כן, ניתן לפנות למוסד ההוצאה לפועל על מנת לקבל מהם סיוע בגביית החוב. במידה ומוסד ההוצאה לפועל (או סמכויות מטעמו דוגמת שופט או רשם בבית המשפט לשלום) מגלה שקיימת סבירות שאדם החייב תשלום מזונות עשוי לברוח מן הארץ בלי להסדיר את חובו על פי חוק, הוא יכול להפעיל כנגד החייב צו עיכוב יציאה מן הארץ מיוחד. צו עיכוב יציאה מן הארץ מטעמי הבטחת מזונות, שונה ואף חמור יותר מצו עיכוב יציאה מן הארץ מטעמים רגילים, שכן תוקפו לא-מוגבל ואין צורך לדאוג לחדשו כל שנה.
עיכוב יציאה מן הארץ מחשש לבריחה מתביעת גירושין
במקרים בהם קיים חשש שאדם שהוצאה כנגדו תביעת גירושין יברח מן הארץ, ניתן לדרוש להפעיל עליו, במהלך הדיונים בנושא הגירושין, צו עיכוב יציאה מן הארץ. במקרים כאלו, צו זה בא למנוע את "שבירת הכלים" מצד הבעל (או האישה) ואת הפיכתה של האישה למסורבת גט. במקרים כאלו עשוי בית המשפט להוציא גם צו דומה לילדים המשותפים של הזוג, כדי למנוע חטיפה או הברחה שלהם לחו"ל על ידי האדם שכנגדו הוצא הצו.
תהליך הגשת הבקשה
כמו הליכים משפטיים רבים אחרים, גם תהליך הגשת בקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ דורש מילוי מדוקדק של טפסים בנושא וצירוף עובדות ומסמכים רלוונטיים, העשויים לתמוך ולסייע בהוצאת הבקשה. הבקשה צריכה להיעשות בכתב ולכלול תצהיר שמאמת את העובדות עליהן היא מסתמכת. יש לצרף לבקשה תמצית מהמשרד למרשם האוכלוסין, עם הפרטים של מי שמוצא כנגדו הצו וכן לציין את שמו באותיות לטיניות.
משום שמדובר בצו חריג העשוי לפגוע בחירותו של הנתבע ובחופש התנועה שלו (על בסיס חוק כבוד האדם וחירותו), נדרש התובע לשקול בכובד ראש את הבקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ. הבקשה חייבת להתבסס על "חשש כן ורציני" ובקשה להוצאת צו בלי להפעיל שיקול דעת מתאים, מטעמים לא כשרים או כאלו שנעשו בזדון (כדי להתנקם באדם, או כדי לפגוע בו ממניעים לא כשרים), תיבחן בחומרה על ידי בתי המשפט בישראל והיא עשויה להביא לענישתו של התובע.
